תערוכות

 
הסתר פנים Take 2
2017
בית האמנים, ירושלים
שמן על בד

ציורים שנעשו בעקבות תמונות משפחתיות שצולמו רגע לפני השואה.

מי שרד ומי לא? מי בקיצו ומי לא בקיצו?

ציירתי בצבעי האש בלבד.

את פניהם כיסיתי בצבע זהב.

מי שרצה במותם לא ראה את פניהם.

אל המדבר
2016
בית היצרנים, ירושלים
שמן על בד, זפת על קרטון, פסטל על נייר

ירדתי אל המדבר לתקופה של התבוננות.

איך מוצאים צבע במקום כל-כך מונוכרומטי?

איך מציירים את הריק?

פני השטח
2015
מוזיאון הטבע, ירושלים
שמן ופסטל על קרטון

זוהי סידרה של קולוגרפים (סוג של הדפס) המרמזים על הדברים הרוחשים מתחת לפני השטח. תחושת השקט מטעה. ההיסטוריה והאירועים שנקברו עם השנים ממשיכים לרעוש ולבעבע.

הקלו המים
2014
הגלריה האחרת, חולון
שמן על קרטון, פסטל על קרטון ונייר, שמן על בד

מראהו השחור והמאיים של העורב דוחה אנשים. אני ראיתי את האנושי שבו. למרות שמה הטוב של היונה כסמל לזוגיות, דווקא העורב הוא הנאמן שבעופות, לבת-זוגו ולמשפחתו כולה. העורב נשלח על-ידי נח מן התיבה "לראות הקלו המים", וחוזר כלעומת שבא. אווירת "אחרי המבול" שוררת בציורים אלה שהרקע להתרחשותם נוזלי וחסר ממשות.

הסתר פנים
2012
בית האמנים, ירושלים
שמן על פשתן, מונוטייפ

בעקבות הגילוי שסבי היה מראשי היודנראט בעיר אוטרכט שבהולנד יצאתי למסע בניסיון לברר את האמת שהוסתרה ממני כל השנים. נדדתי בין ניצולי שואה שסיפרו לי את סיפורם ואת סיפורו. הקלטתי וציירתי אותם בעודם מדברים. נסעתי למספר שבועות לגרמניה וראיינתי שם גרמנים שחיו בצד השני של המתרס. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי שהאמנות, הציור, מציל אותי וחוצץ ביני ובין האנשים וסיפוריהם הקשים.

בשיא פריחתי
2007
בית שמואל, ירושלים
שמן על בד

בתערוכה זו שאלתי את עצמי מה יקרה אם אשתוק, אם אפסיק למחות ולהילחם. האם יישמע קולי?

הפרחים הוצאו מהקשרם הטבעי: הם אינם צומחים מהאדמה, ואינם בתוך מים. גם חלק מהעלים הורדתי.

נותר הפרח החשוף (שבתרבותנו משמש גם כסמל הנשיות) בתוך חלל אילם.

היחיו העצמות האלה?

ירושלים של מעלה
2006
גלריה דוויק, ירושלים
שמן על בד, שמן בישול על נייר לטש

ציירתי את הסביבה בה אני גרה, שכונת הקטמונים בירושלים. בלוקים מכוערים, חוטי-חשמל ודודי-שמש חוסמים לתושבי השכונה את האופק הפיזי והנפשי כאחד.

שולחן ערוך
2003
בית-הספר אלול, ירושלים
טכניקה משולבת על מפות טרלין

השתמשתי בדימויים מספרי ומשחקי ילדים בנושא השבת. נבהלתי לגלות כי מגיל צעיר מאד מחונכים הילדים לתפקידים המיועדים להם בחברה: הילד לומד תורה והולך עם אבא לבית הכנסת, והילדה מנקה ועוזרת לאמא לבשל ולערוך שולחן. את הדימויים התמימים כל-כך, לכאורה, העברתי על מפות טרילין לבנות, המשמשות לכיסוי שולחן שבת במשפחה הדתית האופיינית (25 מעבודות אלו נרכשו על ידי המשכן לאמנות בעין חרוד ומוצגות בתערוכת הקבע בנושא שבת).

תערוכה צנועה
2002
בית האמנים, ירושלים
שמן על בד

במשך שנים כיסיתי את ראשי כמקובל בחברה האורתודוקסית בה אני חיה. תחושת המחנק וההבנה כי גם כיסוי הראש, כמו ריבוי הילודה, הוא דרך לשליטה באישה הדתית הובילו אותי ליצירת סדרה של פורטרטים עצמיים כשראשי מכוסה בשקית ניילון. התגובות לתערוכה זו היו קשות וחצו את כל המגזרים.

אמהוּת
1995
גלריית בית-הספר לאמנות ע"ש טיילר, פילדלפיה, ארה"ב
שמן על בד

כאם לארבעה ילדים קטנים נקרעתי בין שני כוחות חזקים: האמהות והאמנות. הקושי הבלתי-אפשרי כמעט בין שני כוחות טוטאליים אלה בא לידי ביטוי בסדרה זאת שהוצגה בתקופת לימודי בארצות-הברית ואחר-כך בישראל. הלחץ החברתי-דתי ללדת הרבה ילדים משפיעה על האישה הדתית גם אם הוא לא מנוסח מילולית.

חנה גולדברג

ציירת

מתח גבוה
2010
גלריית הבית האדום, תל-אביב
שמן על פשתן

המתח בין מעשה ידי אדם לטבע. מי ינצח בתחרות?

כמה קשה בסביבתנו העירונית לחוות טבע, אפילו עץ, מבלי שעמודים וחוטי חשמל ישסעו את מבטנו.

ציון ואחרים
2010
גלריית הבית האדום, תל-אביב
שמן על בד

ציון היה שכן שלי.

הוא וחבריו נהגו לשבת בחצר הקדמית של ביתו לפטפט ולשחק שש-בש.

ביקשתי לצייר אותם והם נענו בשמחה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

© 2017 by Chana Goldberg. Created by Asaf Moshe

  • Facebook - White Circle

Jerusalem, Israel | goldberg.chana8@gmail.com